איך בניתי אתר שלם באמצעות בינה מלאכותית

הכול התחיל הרבה לפני הבינה המלאכותית

הדרך שלי בעולם בניית האתרים התחילה בערך בגיל 14 או 15. אז עוד לא היו מודלי בינה מלאכותית שכותבים קוד בשבילך, ולא היה אפשר לפתוח חלון צ'אט ולבקש ממישהו לבנות מערכת שלמה. אם רצית להבין איך אתר עובד, היית צריך להתחיל מהבסיס.

התחלתי ללמוד HTML, שהיא למעשה השפה שמגדירה את המבנה של עמוד אינטרנט: איפה נמצאת הכותרת, איפה מופיעה תמונה, מהו טקסט, מהו קישור ואיך כל החלקים מתחברים יחד.

בהמשך נכנסתי גם ל-CSS, שאחראי בעיקר על הצד החזותי. הצבעים, הגדלים, המרווחים, המיקומים והאופן שבו האתר נראה על המסך.

אחרי זה הגיעו גם PHP ו-MySQL. שם כבר התחלתי להיכנס לעולם של אתרים דינמיים, מסדי נתונים, משתמשים, מערכות ניהול וחיבור בין מה שהגולש רואה לבין מה שקורה מאחורי הקלעים.

ידעתי לבנות דברים בסיסיים. יכולתי ליצור פאנל ניהול פשוט, לחבר עמוד למסד נתונים ולבנות מערכת תוכן קטנה. אבל תמיד היה פער בין מה שידעתי ליצור לבד לבין המערכת שבאמת רציתי שתהיה לי.

תמיד רציתי אתר שהוא באמת שלי. לא רק מבחינת התוכן והעיצוב, אלא גם מבחינת המערכת שמפעילה אותו מאחורי הקלעים.

שנים של WordPress ו-Joomla

כמו הרבה אנשים שבנו אתרים לאורך השנים, גם אני השתמשתי במערכות מוכנות. במשך תקופות שונות עבדתי עם WordPress וגם עם Joomla.

אין ספק שמדובר במערכות חזקות מאוד, אבל תמיד הייתה לי תחושה שאני עובד בתוך מערכת שמישהו אחר הגדיר בשבילי. אם רציתי יכולת מסוימת הייתי צריך למצוא תוסף, להתאים אותו, לבדוק שהוא לא מתנגש במשהו אחר ולפעמים גם לשנות את הדרך שבה רציתי שהאתר יעבוד.

ואני רציתי בדיוק את ההפך. רציתי שהמערכת תתאים את עצמה למה שאני רוצה לבנות.

ואז שאלתי שאלה אחת

הדומיין והאתר שאתם נמצאים בהם היום נמצאים אצלי כבר כמה שנים. בשלב מסוים האתר היה מבוסס על WordPress, אבל בערך לפני שנה, ממש בתקופה שלפני ראש השנה, קרה משהו ששינה מבחינתי את כל הכיוון.

ישבתי מול ChatGPT ושאלתי אותו שאלה די פשוטה:

אם אני אבקש ממך לבנות לי גלריית צילום, אתה יכול לעשות את זה?

התשובה הייתה כן.

אז החלטתי לנסות.

לא ביקשתי מערכת ענקית ולא דמיינתי בשלב הזה את האתר שקיים היום. רציתי גלריית תמונות בסיסית שתעבוד על השרת שלי.

לאחר כמה סבבים קיבלתי מערכת קטנה עם קובצי PHP, קובץ עיצוב, קובצי הגדרות ואזור ניהול בסיסי. חיברתי אותה למסד הנתונים, העליתי לשרת ופתחתי את האתר.

ופתאום הייתה שם גלריה.

היא הייתה בסיסית מאוד, אבל מבחינתי זה היה הרגע שבו נפל האסימון. אם אפשר ליצור ככה גלריה, אולי אפשר להמשיך עוד קצת.

עוד דבר קטן, ועוד אחד, ועוד אחד

בהתחלה ביקשתי להוסיף חיפוש. אחר כך רציתי מערכת תגובות. אחר כך סטטיסטיקה. אחר כך ניהול תמונות. ואז עוד יכולת ועוד מערכת ועוד רעיון.

מה שהתחיל כגלריית צילום קטנה התחיל לאט לאט להפוך למערכת הרבה יותר גדולה.

אבל כאן גם התחילו הבעיות.

בינה מלאכותית יודעת לכתוב קוד. זה לא אומר שהקוד תמיד נכון

אחד הדברים שלמדתי מהר מאוד הוא שעבודה עם בינה מלאכותית בתכנות היא לא כפתור קסם.

המודל יכול להבין מה ביקשת, לבצע שינוי שנראה מושלם ובאותו זמן לפגוע במשהו אחר במערכת. לפעמים אתה מבקש לתקן רכיב אחד ומגלה שהשינוי השפיע על עמוד אחר שלא התכוונת בכלל לגעת בו.

וזה בדיוק המקום שבו צריך להבין לפחות ברמה מסוימת מה אתה עושה.

צריך לבדוק. צריך לעשות Debug. צריך להבין אילו קבצים מתקשרים זה עם זה. ובעיקר צריך לא לקבל כל תשובה כאילו היא בהכרח נכונה.

אחת ההוראות שאני חוזר עליהן שוב ושוב מול כלי בינה מלאכותית היא פשוטה: אל תנחש.

אם משהו לא ידוע, עדיף לעצור ולבדוק מאשר לבצע שינוי על בסיס הנחה.

השלב הבא היה Google AI Studio

ככל שהמערכת גדלה, העבודה על קובץ אחד בכל פעם הפכה למסורבלת. כבר לא מדובר היה ב-index ועוד שניים או שלושה קבצים. היו יותר ויותר עמודים, יותר קשרים בין רכיבים ויותר דברים שצריך לראות יחד כדי להבין את התמונה המלאה.

באותה תקופה התחלתי לעבוד גם עם Google AI Studio. היכולת לעבוד עם כמות גדולה יותר של חומר וקבצים הפכה את התהליך להרבה יותר נוח מבחינתי.

העבודה הייתה קצת כמו משחק פינג פונג. אני משנה משהו, מעלה, בודק, מגלה בעיה, חוזר למודל, מתקן, מעלה מחדש ובודק שוב.

לפעמים זה עבד בניסיון הראשון. לפעמים בניסיון העשירי.

במשך בערך שלושה חודשים זאת הייתה שיטת העבודה המרכזית שלי. האתר גדל, אבל במקביל הבנתי שאני צריך דרך הרבה יותר יעילה לעבוד עם פרויקט שכבר הפך למערכת אמיתית.

ואז גיליתי את Claude Code

זה היה השלב שבו קצב העבודה השתנה בצורה דרמטית.

Claude Code מאפשר לעבוד ישירות מול פרויקט הקוד שנמצא על המחשב. במקום להעתיק בכל פעם קובץ, לשלוח אותו, לקבל גרסה חדשה ואז להחזיר אותה ידנית, אפשר לתת לכלי לעבוד מול מבנה הפרויקט עצמו.

מבחינתי זה שינה כמעט הכול.

פתאום אפשר היה להסתכל על מערכת שלמה ולא רק על עמוד מבודד. אפשר היה להבין קשרים בין קבצים, לבצע שינויים במספר מקומות ולעבוד בצורה הרבה יותר טבעית על פרויקט שהולך וגדל.

עשיתי מנוי Max של Claude והתחלתי לעבוד איתו בצורה הרבה יותר רצינית. וזה היה השלב שבו הפרויקט באמת קיבל סטרואידים.

מגלריית צילום למערכת שלמה

כשאני מסתכל היום על האתר, לפעמים אפילו לי קשה לחשוב שהכול התחיל מבקשה לגלריית תמונות.

מאחורי מה שאתם רואים בעמודים עצמם נמצאת היום מערכת גדולה בהרבה. אני לא אכנס לכל פרט טכני ולא לכל מה שקיים מאחורי הקלעים, אבל לאורך הדרך נבנו מערכות לניהול תוכן, גלריות, SEO, סטטיסטיקה, פרסום, ניהול תמונות, תגיות, בקרה ואבטחה.

חלק מהמערכות האלה התחילו מרעיון קטן מאוד. משפט בסגנון "יהיה נחמד אם האתר יוכל לעשות גם את זה". אחרי כמה שעות, ימים או לפעמים הרבה יותר מזה, אותו רעיון קטן הפך לחלק קבוע באתר.

וזה מבחינתי אחד הדברים המדהימים ביותר בבינה מלאכותית.

לא העובדה שהיא יכולה לכתוב קוד. אלא העובדה שהיא מאפשרת לקחת רעיון שנמצא לך בראש ולנסות להפוך אותו למשהו שעובד באמת.

אבל מי באמת בנה את האתר?

זאת שאלה מעניינת.

אם תשאלו האם כתבתי בעצמי כל שורת קוד באתר, התשובה כמובן היא לא. חלק עצום מהקוד נוצר בעזרת כלי בינה מלאכותית.

אבל אם תשאלו האם אפשר היה פשוט לכתוב משפט כמו "תבנה לי אתר" ולחזור אחרי שעה למערכת שאתם רואים היום, התשובה היא גם לא.

מאחורי האתר הזה יש מאות החלטות קטנות. איך כל דבר יעבוד. מה יופיע. מה לא יופיע. איך מערכת מסוימת תתקשר עם מערכת אחרת. מה לשנות. מה למחוק. מתי מודל טעה. מתי צריך לחזור לגרסה קודמת. ואיך לגרום לכל הדבר הזה בסופו של דבר להרגיש כמו מערכת אחת ולא כמו אוסף של חלקים.

הבינה המלאכותית היא הכלי. הרעיון, הכיוון וההחלטות עדיין צריכים להגיע ממישהו.

אני לא עובד עם כלי אחד

עם הזמן גם למדתי שאין סיבה לנסות לבצע הכול באמצעות אותה מערכת.

יש כלים שאני מעדיף לעבודה על קוד, יש כלים שמתאימים יותר לחשיבה, יש כאלה שאני משתמש בהם לכתיבה ולמחקר ויש כאלה שמתאימים למשימות טכניות אחרות.

במקום לבחור "בינה מלאכותית אחת", בניתי לעצמי למעשה סביבת עבודה שבה אני משתמש בכל כלי במקום שבו הוא נותן לי את התוצאה הטובה ביותר.

גם הכתיבה באתר השתנתה בעקבות זה. תמיד אהבתי לכתוב ותמיד היו לי בלוגים. מי שמכיר אותי הרבה שנים כנראה זוכר שגם הרבה לפני האתר הנוכחי הייתי כותב ומשתף דברים ברשת.

היום הבינה המלאכותית משמשת אותי גם בתהליך הזה. לא בשביל להחליף את מה שאני רוצה להגיד, אלא כדי לעזור לי לסדר מחשבות, לפתח רעיונות ולהמשיך בנקודות שבהן לפעמים אני נתקע.

אני יכול להתחיל רעיון, לכתוב כמה פסקאות, לעצור, לחשוב ביחד עם כלי AI על הכיוון ולהמשיך משם.

בסופו של דבר הקול, החוויה והדעה שאני רוצה להעביר נשארים שלי. הטכנולוגיה פשוט הפכה לעוד כלי בדרך.

אז האם האתר הזה באמת נבנה באמצעות בינה מלאכותית?

כן.

ולא רק חלק קטן ממנו.

המערכת הנוכחית נבנתה והתפתחה כמעט כולה תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית כחלק מרכזי מתהליך הפיתוח.

אבל מבחינתי הדבר המעניין באמת הוא לא האחוז.

העניין הוא שלפני כמה שנים, כדי לבנות מערכת כזאת בעצמי, הייתי צריך להשקיע כמות עצומה של זמן בלימוד של כל תחום בנפרד או לעבוד עם מספר מפתחים.

היום אדם שיש לו בסיס טכני, סקרנות, סבלנות והרבה מאוד נכונות לנסות, לטעות ולתקן, יכול להגיע למקומות שפעם היו הרבה פחות נגישים.

זה עדיין לא "לחיצה על כפתור"

אני חושב שחשוב לומר את זה דווקא עכשיו, כשהרבה פעמים מציגים בינה מלאכותית כאילו היא יכולה לעשות הכול לבד.

היא לא.

ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך צריך לבדוק אותה יותר. מודל יכול לטעות, למחוק משהו שלא היה צריך למחוק, להבין הוראה בצורה אחרת ממה שהתכוונתם אליה או לפתור בעיה אחת תוך כדי יצירת בעיה חדשה.

ואחרי מספיק שעות מול קוד שנכתב בעזרת AI, אתה לומד כלל פשוט:

אל תסמוך על זה שהכול עובד רק מפני שהמודל אמר שהוא סיים.

פותחים את האתר. בודקים. לוחצים. מנסים. מחפשים תקלות. ורק אז ממשיכים.

שנה אחרי

ועכשיו אנחנו מגיעים לראש השנה הזה.

בערך שנה אחרי אותו רגע שבו ישבתי מול המחשב ושאלתי אם אפשר לבנות לי גלריית צילום, אני מסתכל על RONROV ורואה משהו שונה לחלוטין.

הגלריה עדיין כאן. הצילום עדיין חלק מרכזי מהאתר. אבל מסביבה נבנה עולם שלם.

בלוג, תוכן, טכנולוגיה, צילום, טיולים, כלים שבניתי לעצמי ומערכת שלמה שממשיכה להתפתח כמעט בכל שבוע.

וכנראה הדבר שאני הכי אוהב בכל הסיפור הזה הוא שאין באמת נקודת סיום.

כמעט בכל פעם שאני נכנס לאתר אני חושב על עוד דבר שאפשר לשפר. עוד מערכת שאפשר ליצור. עוד דרך להפוך משהו לפשוט יותר.

מה למדתי מהשנה הזאת

• רעיון טוב עדיין חשוב יותר מהכלי. בינה מלאכותית יכולה לכתוב קוד, אבל היא צריכה לדעת לאן אתם רוצים להגיע.
• צריך לדעת לבדוק אותה. תשובה שנשמעת משכנעת היא לא בהכרח תשובה נכונה.
• ניסוי וטעייה הם חלק מהתהליך. חלק מהדברים הכי טובים באתר הגיעו אחרי לא מעט גרסאות שלא עבדו.
• ידע בסיסי עדיין שווה המון. העובדה שהכרתי HTML, CSS, PHP ומסדי נתונים עזרה לי להבין מה קורה גם כשהקוד עצמו נכתב בעזרת AI.
• לא צריך כלי אחד לכל דבר. כל מערכת טובה במשהו אחר, והחוכמה היא לדעת מתי להשתמש במה.

וזאת רק ההתחלה

אני לא יודע איך האתר הזה ייראה בראש השנה הבא.

אם למדתי משהו מהשנה האחרונה, זה שגם אני כנראה לא יכול לנחש.

לפני שנה בסך הכול רציתי גלריית צילום.

שנה אחר כך אני מנהל מערכת שבניתי בדיוק בדרך שרציתי, והיא ממשיכה להשתנות יחד איתי.

וזה אולי הדבר שהכי מסכם עבורי את התקופה שאנחנו חיים בה.

בינה מלאכותית לא גרמה לי להפסיק ליצור. היא נתנה לי את האפשרות ליצור דברים שפעם נשארו אצלי רק בתור רעיון.

אז לכבוד השנה החדשה, אני בעיקר רוצה לראות לאן הדבר הזה יגיע מכאן.

כי אם כל זה התחיל משאלה אחת קטנה לפני שנה, אני באמת מסוקרן לראות מה יהיה כאן בעוד שנה.

שנה טובה.